Warning: A non-numeric value encountered in /customers/0/d/b/gardi.eu/httpd.www/msw/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

מאז ומתמיד אלון נמשך לאש. כילד הוא היה מוקסם מהלהבות, מהריח והמראה. הוא נהנה להצית ניירות בחדרו ולצפות באש מכלה אותם. הסכנה לא עניינה אותו. אחרי הניירות הוא עבר להצית דברים גדולים יותר ולפני כמה חודשים הוא נעצר בחשד שהצית מכונית נטושה. הוא יודע כמה זה מסוכן, הוא יודע שהוא מסתבך, אבל הוא פשוט חייב להמשיך.

אבי מרגיש מאוד עצבני. כל הזמן. הוא בעיקר עצבני על אשתו, כל משפט שהיא אומרת מפוצץ אותו. הזעם עולה תוך שניות והוא לא רואה בעיניים. גם בעבודה זה קורה. הוא כבר פוטר משלושה מקומות עבודה בשנה האחרונה, אחרי שהתפרץ בצעקות וקללות על הבוסים שלו, ובמקום אחד אפילו ניפץ את מסך המחשב. הוא רואה שאשתו מפחדת ממנו, מאז שהתחיל לזרוק חפצים מהחלון בהתקפי הזעם שלו. הוא כל-כך מצטער על ההתנהגות שלו.

שני חיה בבית גדול, יש לה לבעלה שתי מכוניות, הם טסים שלוש פעמים בשנה לחו”ל, הילדים לומדים בבית ספר פרטי. לא חסר לה שום דבר. ובכל זאת, אחד הדברים שהיא הכי אוהבת לעשות זה ללכת לסופר-פארם, להסתובב בין הדוכנים ואז, כשאף אחד לא רואה – להגניב בקבוק בושם לתוך התיק. היא מתה מפחד שיתפסו אותה, אבל פשוט לא מסוגלת להפסיק!

אלון, אבי ושני – כולם סובלים מהפרעה דומה: הפרעת שליטה בדחפים. הפרעה זו מוגדרת על-ידי חוסר היכולת לעמוד בפני הדחף או הפיתוי לבצע התנהגות שעלולה לפגוע באדם עצמו או באחרים. שלושתם יודעים שמעשיהם פוגעים בהם ובאנשים אחרים והם אחוזי חרטה ואשמה, אבל שוב ושוב נופלים לאותה מלכודת ומתקשים להפסיק.

הקושי לשלוט בדחף הוא חוויה אנושית המוכרת לכל אדם: לאכול עוד פרוסת עוגה, לצפות בפרק נוסף בסדרת טלוויזיה, עוד שלב במשחק המחשב. הפרעות נפשיות רבות כוללות קושי בוויסות רגשי או התנהגותי, אך הפרעת שליטה בדחפים ייחודית בכך שהיא כוללת פגיעה באחרים (אלימות, פגיעה ברכוש) או בכך שגורמת לקונפליקט בין האדם לבין נורמות חברתיות או אף רשויות החוק.

הפרעת שליטה בדחפים מאופיינת על-ידי חמישה שלבים:

  • דחף לעשייה
  • תחושת מתח הולכת וגוברת
  • עשיית המעשה ותחושת הנאה
  • תחושת הקלה
  • אשמה שלאחר מעשה (לעיתים שלב זה לא מופיע)

ישנם מספר סוגים של הפרעות בשליטה על דחפים, לכולם משותף הקושי להימנע מהדחף על אף המחיר היקר שגובה ההתנהגות. אלו הסוגים המרכזיים של הפרעת השליטה בדחפים:

קלפטומניה – גניבה כפייתית

הפרעה זו מאופיינת בתחושת דחף חזקה לגנוב ובקושי חוזר ונשנה לעמוד בפני הדחף. קלפטומניה נפוצה יותר בקרב נשים, מתחילה להופיע בגיל ההתבגרות ונמשכת בבגרות.

האישה הקלפטומנית מודעת לכך שגניבה היא עבירה על החוק, היא אינה זקוקה לחפץ אותו היא גונבת ויש לה מספיק כסף בכדי לרכוש אותו. היא עושה זאת אך ורק למען ההנאה שבגניבה או למען הקלת המתח המתלווה לתחושת הדחף לגנוב. פעמים רבות, לאחר הגניבה, היא חשה אשמה, בושה ודחייה מהחפץ הגנוב ואז משליכה אותו או מוסרת אותו למישהו אחר.

נשים רבות מפתחות אסטרטגיות התנהגות בכדי למנוע מעצמן לגנוב: הימנעות מביקור בקניון או מרכז קניות, או יציאה לקניות רק בליווי אדם נוסף. במקרים קיצוניים, ישנה הימנעות מוחלטת מקניות עד כדי צמצום אינטראקציות חברתיות בכדי לא להיחשף לסיטואציה שעלולה להוות טריגר לעליית הדחף.

פירומניה – דחף להצתת אש

פירומניה היא הדחף הבלתי-נשלט להצית אש, ללא סיבה אחרת, כגון, רווח כלכלי או הסתרת ראיות לפשע.

פירומניה נפוצה יותר אצל גברים מנשים. המשיכה לאש מאפיינת ילדים מגיל צעיר והינה נורמלית ומהווה חלק מהתפתחות תקינה של האישיות, אך כאשר משיכה זו נמשכת לגילאים מאוחרים יותר וכאשר היא מביאה להצתה בפועל, תוך התעלמות מסיכון אפשרי – מדובר הפרעת שליטה בדחפים.

התפרצויות כעס אימפולסיביות

הפרעה זו מאופיינת במקרים תכופים של התנהגות אימפולסיבית תוקפנית שגורמת לפגיעה ברכוש או באדם אחר. עוצמת התוקפנות במקרים אלו אינה פרופורציונלית לטריגר שהפעיל אותה. לרוב ההתקפים הם תכופים (מספר פעמים בחודש) ונמשכים פחות מחצי שעה.

הפרעת התפרצויות הכעס האימפולסיביות גורמת לחוסר יציבות תעסוקתית, בעיות משפחתיות וחברתיות. כמו כן, ישנה שכיחות גבוהה של הסתבכויות חוזרות ונשנות עם רשויות החוק ושל פציעות גופניות.

אמנם האדם הסובל מהפרעה זו תופס את התנהגותו כבעייתית ביותר, אך הוא אינו מצליח לשלוט בה. ברגע ההתקף, הוא חש שאינו יכול לכבוש את הדחף לנוהג בתוקפנות וכי הדחף חזק יותר מכל מחשבה על הסיטואציה או על השלכות אפשריות של התנהגותו. תחושת הדחף מלווה בתחושות גופניות חזקות: רעד, תחושת לחץ בראש או בחזה, דופק מהיר. לאחר ההתקף, מגיעה עייפות רבה וירידה חזקה בתחושת המתח הרגשי.

התמכרות לאינטרנט

התמכרות זו מאופיינת בקושי לשלוט בכמות הזמן המושקע לגלישה וצריכה באינטרנט או שימוש כללי במחשב. כאשר אינו זמין לשימוש במחשב או אינטרנט, נמצא בסערת רגשות, עצבנות ולחץ. כמות הזמן הנצרכת עולה ככל שההפרעה נמשכת וכתוצאה מכך, האדם מזניח את מערכות היחסים שלו עם בני משפחה או חברים, לעיתים נוהג בחוסר הגינות וחוסר כנות. תפקודו בעבודה או בלימודים נפגע, הוא מוותר על שינה או אכילה בכדי לא לוותר על זמן עיסוק במחשב. לעיתים ההתמכרות מביא לעלייה או לירידה במשקל, כאבי ראש ודלקות בעצבים בשורש כף היד, עקב שימוש יתר בעכבר המחשב. ההפרעה עלולה להיות מלווה בתחושות אשמה, בושה, חרדה או דיכאון, בעקבות מעשיו ברשת.

הפרעה זו יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:

  • התמכרות לפורנוגרפיה – צפייה בתכנים פורנוגרפיים, צ’טים, אתרים של משחקי תפקידים או פנטזיה, עד כדי השפעה שלילית על יחסים אינטימיים במציאות.
  • התמכרות למערכות יחסים אינטרנטיות – רשתות חברתיות, צ’טים, הודעות טקסט, מיילים. ההתמכרות מגיעה לנקודה בה מערכות יחסים וירטואליות הופכות להיות משמעותיות יותר מקשרים עם בני משפחה וחברים.
  • שימוש מוגזם באתרים הקשורים להוצאות כספיות – הימורים כפייתיים ברשת, קניות באתרים שונים, בדיקה תכופה באתרי מכירות פומביות. האדם מתקשה לשלוט בסכומי הכסף שמוציא ומתקשה להגביל את כמות הזמן שמקדיש לכך.
  • הצפת ידע – גלישה כפייתית בחיפוש אחר מידע בתחומים שונים.
  • התמכרות למחשב – שימוש אינטנסיבי במחשב, לאו דווקא באינטרנט, במשחק, בתכנות, בתיקון בעיות.

התמכרות להימורים

התמכרות להימורים היא חוסר יכולת לשלוט בדחף להמר, על אף המחיר הקשה של התנהגות זו: בעיות במערכות יחסים, קשיים כלכליים, התנהגות עבריינית.

התמכרות זו מאפיינת בעיקר גברים בגילאי 40-50. אמנם ההימורים עשויים להתחיל בגיל ההתבגרות, אך בשלב זה הם נושאים אופי חברתי ולא התמכרותי. אם הם מתמשכים לאורך זמן, הם עלולים להפוך להתמכרות.  נשים נוטות לפתח התמכרות להימורים בגיל מבוגר יותר, לרוב כהתמודדות עם משבר קשה. ככלל, בתקופות של לחץ או דיכאון עולה הקושי להתגבר על הדחף להמר, עד כדי עיסוק מוחלט בהימורים ובהשגת הכסף לכך.

לסוג זה של הפרעה בשליטה בדחפים ישנם מספר מאפיינים:

  • עיסוק יתר בהימורים.
  • ריגוש מלקיחת סיכונים. לאורך זמן, קיימת עלייה ברמת הסיכון בכדי לשמר את תחושת הריגוש. הריגוש הוא הגורם המניע להתמכרות ולא הרווח הכספי והצורך לשמר את הריגוש בעוצמה גבוהה גורם למהמר להמר על סכומי כסף שאינו יכול להרשות לעצמו להפסיד.
  • ניסיונות חוזרים וכושלים להימנע מהימורים, המלווים בתחושת מתח נפשי ובעצבנות.
  • הימורים מתמשכים על אף הפסד כספי, בניסיון להרוויח מחדש את הכסף.
  • שקרים והכחשה של ההפרעה או של תוצאותיה.
  • אשמה וחרטה לאחר ההימורים.
  • הלוואת כסף או גניבה כדי להמר ולכסות הפסדים, לעיתים עד מעורבות בפלילים.
  • פגיעה בתפקוד תעסוקתי וחברתי, עד כדי אובדן מקומות עבודה או מערכות יחסים משמעותיות בעקבות ההימורים והשלכותיהם. הפגיעה קשורה להשקעת זמן רב בהימורים וכן, בניסיונות להשיג כסף לצורך זה.

ההתמכרות להימורים מתפתחת בארבעה שלבים:

בשלב הראשון ההימורים “מוכיחים את עצמם” והמהמר מצליח לזכות. הזכייה גורמת לו לתחושת ביטחון עצמי מוגזם ומעודדת אותו להמשיך.

השלב השני מתחיל כאשר מגיעים ההפסדים והמהמר מנסה להחזיר לעצמו את הכסף שהפסיד. בעוד שאדם הנהנה מ”הימורים חברתיים” יפסיק בשלב זה או יחליט על סכום כסף שמוכן להקדיש להנאה זו ולא יעבור אותו, המהמר הכפייתי יכנס לסחרור של הימורים הולכים ותכופים בסכומי כסף הולכים וגדלים. בשלב זה המהמר מתחיל להשתמש באמונות תפלות (נשיפה על הקוביות, משפט מזל ועוד). הניסיון “לתקן” את ההפסד מעורר לחץ רב, דאגה והתנהגות בעייתית במקום העבודה או בזוגיות.

בשלב השלישי חלה התדרדרות בהתנהגות המהמר, מאחר והוא לא יכול עוד לכסות את ההפסדים באופן נורמטיבי או חוקי. בייאושו הוא פועל באופן שאינו מאפיין אותו לרוב, משקר, גונב ומרמה. מהמרים רבים מסתבכים בשלב זה בהתנהגות קיצונית כגון הונאות במקום העבודה, כאשר הם משתמשים ברציונליזציה כדי להסביר לעצמם את מעשיהם.

השלב הרביעי הוא שלב חוסר התקווה, כאשר המהמר מסובך בתוצאות ההימורים במידה כזו שהוא לא רואה אפשרות לפתרון. רמת המתח עולה עד כדי סיכון אובדני ממשי.

דחף לשתייה מוגזמת – פולידפסיה

פולידפסיה נפשית הינה הפרעה נדירה המאופיינת בשתייה אינטנסיבית, ללא צורך פיזיולוגי במים. מדובר בדחף להרטיב את הפה או לשתות ובקושי לשלוט בדחף זה. השתייה המוגזמת אינה בריאה ובמקרים קיצוניים עלולה לגרום לנזקים גופניים משמעותיים.

הסימפטומים המאפיינים את ההפרעה הינם תחושה הולכת וגוברת של צימאון, הגברת תדירות מתן שתן, בחילה והקאות. במקרים חמורים מופיעה תחושת בלבול הקשורה לפגיעה בתפקוד הכליות עקב העומס המוטל עליהן. לרוב, האדם משקיע מאמצים ניכרים על מנת להסתיר את כמויות הנוזלים שהוא צורך ואינו מצליח להפחית אותם. עקב הסיכונים הכרוכים בהפרעה זו, קיימת חשיבות רבה לאבחון ולטיפול.