Warning: A non-numeric value encountered in /customers/0/d/b/gardi.eu/httpd.www/msw/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

התקפי חרדה, או התקפי פאניקה, מאופיינים בעלייה חדה ומהירה של חרדה, המלווה בתגובה גופנית עוצמתית: דפיקות לב חזקות או דופק מהיר, הזעה, רעד, תחושות מחנק, כאבים בחזה, בחילה, כאבי בטן, סחרחורת, תחושת חוסר יציבות או ערפול או קלות בראש, תחושת ניתוק מהמציאות  או ריחוף. התקף החרדה חולף אומנם אחרי זמן קצר – כ40 דקות – אך תחושת המצוקה הקשה נמשכת אחריו ונוצר חשש מפני התקף נוסף.

התקפי החרדה הם למעשה, מנגנון שהתקלקל ויצא משליטה. תחושת הפחד מפני סכנה היתה, לאורך כל שנות האבולוציה, הכרחית להישרדות האנושית. כאשר האדם הקדמון פגש בממותה בפתח המערה, המוח שלו פענח את המראה כסכנה ושלח לגוף הוראה להתכונן: להזרים דם וחמצן לשרירי הידיים והרגליים, להעלות את קצב פעימות הלב ועוד. דרכי ההתמודדות שלנו עם סכנה ידועים כשלושת הF  – FLIGHT, FIGHT, FREEZE. הגוף, אם כן, מכין עצמו להתקיף, לברוח או לקפוא במקום, בכל עת שהמוח מפרש את המציאות כמסוכנת.

בזמן התקף חרדה, המוח טועה לפרש את המציאות כמסוכנת והגוף, בתגובה, מתכונן לסכנה הלא-קיימת. אדם שסובל מהתקפי חרדה נוטה להפנות תשומת לב מרובה לתחושות הגוף שלו ונוטה לפרשם באופן קטסטרופלי: הלב שלי דופק מהר – אני עומד לחטוף התקף לב! אני חש סחרחורת – אני עומד להתעלף במקום! אני מרגיש תחושות ניתוק וריחוף – אני משתגע! פרשנות כזו, גורמת לגוף להתכונן לסכנה ובכך להגביר את עוצמת הסימפטומים, הלב דופק מהר יותר, ההזעה גוברת, כאבי הבטן מתחזקים. וכך החרדה עולה ועולה.

החוויה של התקף חרדה היא כל-כך קשה ומפחידה שמתפתחת נטייה לעשות הכל בשביל למנוע התקף נוסף וכך, האדם נמנע מעוד ועוד עשיה, וכאשר הוא עושה דברים שעלולים להביא להתקף, הוא נוקט ב”אמצעי בטיחות”: לוקח איתו חבר שילווה אותו, מצטייד בבקבוק מים ובכדור הרגעה, הולך לאט ובזהירות יתר. איכות החיים נפגעת והחרדה והפחד מפניה הם אלו שמנהלים את חייו.

הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (CBT)  נחשב לטיפול היעיל בהתקפי חרדה. הטיפול בנוי ממספר שלבים:

  • בשלב הראשון, המטפל מסביר למטופל כיצד מובנים התקפי החרדה בראייה ההתנהגותית-קוגניטיבית. המטופל לומד לזהות את המרכיבים השונים בחרדה – הפרשנויות הקיצוניות, הרגש, תחושות הגוף וההתנהגות – ואת האופן בו הם משפיעים ומושפעים זה מזה.
  • בשלב השני, המטופל מאתגר את הפרשנויות שלו באירועי חרדה שונים ומנסח לעצמו דרכי התמודדות יעילות יותר.
  • בשלב השלישי, המטופל, בסיוע המטפל, נחשף בהדרגה לטריגרים שמעוררים בו חרדה – תחושות גופניות, מחשבות מסוימות או טריגרים חיצוניים. המטופל שוהה בסיטואציה מעוררת החרדה, ללא ניסיונות הרגעה או בריחה וחווה על בשרו את הירידה הטבעית של החרדה ואת יכולתו להתמודד עמה.
  • בסוף התהליך, התקפי החרדה פוסקים או פוחתים ברמה ניכרת, עוצמת החרדה בין ההתקפים פוחתת אף היא ואיכות החיים עולה בהתאמה.