Warning: A non-numeric value encountered in /customers/0/d/b/gardi.eu/httpd.www/msw/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

 

חרדת בחינות, או חרדת ביצוע, מאופיינת במצוקה נפשית גבוהה לקראת ותוך כדי מבחנים או בסיטואציות של הערכת ביצועים ויכולות. החרדה יכולה להופיע בגיל מוקדם, ואם אינה מטופלת, עלולה להחריף, להתפשט לתחומים נוספים ולהימשך גם בשנות הבגרות.

המצוקה באה לידי ביטוי בארבע מישורים:

  • רגשי – חרדה, מתח, לחץ,
  • קוגניטיבי – blackout, ירידה בריכוז, פגיעה בזיכרון,
  • התנהגותי – חוסר שקט מוטורי, הימנעות מבחינות או מביקור בבית ספר, התפרצויות כעס, בכי, קשיי הירדמות,
  • גופני – כאבי בטן, עייפות, כאבי ראש, בחילות, הזעה, דפיקות לב מואצות.

כיצד הורים יכולים לסייע לילדיהם הסובלים מחרדת בחינות?

בשלב הראשון, להורים יש תפקיד חשוב בזיהוי המצוקה של ילדם. אם הילד מרבה להתלונן על מיחושים גופניים, מבקש לא ללכת לבית-הספר, נראה לחוץ, עצבני או מודאג, אם ישנה ירידה בהישגים שלו בלימודים – יתכן והוא סובל מחרדת מבחנים.

מיכל ויונתן שמו לב שאיתי, בנם בן ה13, ירד במשקל בתקופה האחרונה, נראה חיוור. הם הבחינו כי הוא מרבה לריב עם אחיו, שהוא חסר שקט ונראה מתוח מאוד. המצב הלך והחמיר לקראת אמצע שנת הלימודים, לקראת בחינות במתמטיקה ואנגלית.

שוחחו עם הילד, שאלו אותו שאלות על רגשותיו, תחושותיו ומחשבותיו. השתדלו ליצור אווירה מכבדת ולא שיפוטית. חשוב שהילד יבין שאתם מבחינים במצוקה שלו, שיש לה הסבר, שחשוב לכם לעזור לו ובעיקר, שיש מה לעשות במצב כזה.

מיכל ויונתן ניצלו ערב פנוי ושקט בבית ודיברו עם איתי. הוא סיפר להם שהבחינה במתמטיקה מלחיצה אותו מאוד, שהוא חייב להצליח בה, משום שאם לא יקבל 90 ומעלה, הוא ירד להקבצה נמוכה יותר וזה עלול להשפיע על עתידו. יונתן הסביר לאיתי שיש לו חרדת בחינות, וסיפר שילדים רבים מתמודדים עם קושי דומה שמכביד עליהם מאוד. הוא שיתף את איתי שגם הוא עצמו היה בחרדה עצומה בתקופת הבגרויות, אך הוא התגבר על כך ובלימודיו באוניברסיטה לא חווה תחושות כאלו. זה נורמלי ומובן להיות לחוץ לקראת בחינה, אך אם רמת הלחץ גבוהה מדי ומפריעה לתפקוד, חשוב לטפל בה.

נסו להבין מה האווירה בבית ביחס להישגיות, להצלחה ולכישלון. מה העמדות שלכם בתחומים אלו ומה המסרים שאתם מעבירים לילדים, באופן מילולי ולא-מילולי. איך אתם מגיבים לציונים של הילדים? מה הציפיות שלכם מהם? איך אתם מגיבים כאשר הציפיות שלכם לא מתממשות?

חרדת מבחנים מושתתת על פרפקציוניזם, על חשיבה דיכוטומית של הצלחה-כישלון, ללא גווני ביניים ועל חשיבה קטסטרופלית: “אני חייב להצליח בבחינה!”, “קיבלתי רק 80, אני כישלון חרוץ!”, “אם לא אצטיין במתמטיקה, לא אתקבל ללימודים באוניברסיטה ולא אצליח בחיים!” פעמים רבות, אמונות אלו נוצרו או התבססו על מסרים שהועברו מההורים. למשל, הורה שאומר, “זה בסדר אם תקבל רק 70 במבחן”, אך כשהילד מציג ציון 75, מגיב בכעס או בהאשמה. הורה שמגיב בלחץ רב נוכח קשיי הלימודים של ילדו, משדר לילד שחוסר הצלחה בלימודים היא קטסטרופלית.

בשיחה עם יונתן, הבינה מיכל כי היא תורמת לתחושת הלחץ של איתי, בכך שהיא מגיבה באכזבה קשה לציונים לא-מאוד-גבוהים שלו ומדברת איתו עוד ועוד על חשיבות ההישגים הלימודיים לעתיד, על קבלה לתיכון, תפקידים צבאיים, מבחינה חברתית, תעסוקתית. מיכל הקפידה לשים לב למסרים שהיא מעבירה לאיתי והשתדלה לתת לו פידבק על התנהגות חיובית, גם כזו שאינה קשורה ללימודים: שותפות בעבודות הבית, עזרה לחבר ועוד. היא שוחחה איתו על חשיבות ההשקעה וההצלחה בלימודים, אך בראיה רחבה יותר, לא כל מבחן הוא קריטי, תמיד אפשר לתקן, ישנן דרכי למידה נוספות.

בכדי להתמודד עם התחושות הגופניות הקשות של החרדה, רצוי ללמד ולתרגל עם הילד טכניקות של הרגעה. ישנן טכניקות רבות: נשימה סרעפתית, דמיון מודרך, מיינדפולנס, מדיטציה. ניתן להיעזר באפליקציות שונות, עם הנחיות קוליות, או ללכת לסדנאות מתאימות.

מיכל ויונתן מצאו אפליקציה של דמיון מודרך ובכל ערב לפני השינה, כל המשפחה האזינה להקלטה ופעלה לפי ההנחיות. הפעילות המשפחתית הפכה סייעה לאיתי ללמוד להרגיע את עצמו וקירבה בין בני המשפחה. לקראת בחינה, איתי נזכר בהנחיות הדמיון המודרך ומיד חש את התחושות הנעימות שהיו קשורות בעשיה המשפחתית המשותפת.

לצד העזרה בהפחתת החרדה, חשוב לייעל את תהליך הלמידה של הילד. בדקו כיצד לומד הילד במהלך השנה ולקראת בחינות. סייעו לו להכין את שיעורי בית במועדם, לשמור על סביבת למידה מאורגנת, לסדר את החומר לקראת בחינה, לתכנן את לוח הזמנים מראש. כדאי להתייעץ עם המורים ולבחון האם, לצד הפרעת החרדה, קיימים קשיים נוספים בלמידה, הפרעת קשב וריכוז או לקויות למידה.

יונתן תכנן עם איתי את לוח הזמנים השבועי שלו, ביחד הם החליטו מתי יכין שיעורי בית, מתי וכמה ילמד לבחינה, ואף סימנו בלו”ז פרקי זמן מיועדים למנוחה, משחקי מחשב, טלוויזיה.

מאחר וחרדת מבחנים מושפעת ומשפיעה על תחושת הערך העצמי, חשוב לחזק את הדימוי העצמי של הילד בתחומים אחרים, לאו דווקא לימודיים. שוחחו עם ילדכם על תחומי העניין שלו, מצאו זמן ותשומת לב לפעילויות שמעניינות אותו ובעיקר לתחומים בהם הוא יכול לחוות הצלחה באופן טבעי.

מיכל ויונתן הציעו לאיתי להירשם לחוג בתחום שמשך את ליבו והוא החל ללכת למפגשי חוג “מבוכים ודרקונים”. בחוג הוא יכול לתת ביטוי לדמיון שלו, לכושר ההמצאה ולכישורים החברתיים שלו. כשהגיע המבחן במתמטיקה, איתי היה מתוח, אך לא ברמה שהפריעה לו ללמוד או לישון ולאכול בצורה תקינה. בבחינה עצמה הוא לא חווה בלאק-אאוט, והצליח ליישם את מה שלמד לפני כן. על אף הלחץ שחש, הוא הרגיש שהצליח להתגבר על הקושי שליווה אותו בחודשים האחרונים.

הוריו של איתי הצליחו לסייע לו להתגבר על חרדת המבחנים שלו בעזרת זיהוי הבעיה, מתן הסבר על החרדה, שינוי האווירה בבית בנוגע להישגיות ופרפקציוניזם, תרגילי הרפייה, שינוי הרגלי הלמידה וחיזוק הדימוי העצמי. התייחסות ההורים לחרדה של ילדיהם היא חשובה מאין כמוה, אך לעיתים אינה מספיקה ויש צורך בטיפול מקצועי. במקרה זה, חשוב לפנות בהקדם למטפל התנהגותי-קוגניטיבי שיוכל לסייע לילדיכם להתמודד עם החרדה.